אתמול (15 במרץ 2006) התקבלה קריאה ממתנדבת "תנו לחיות לחיות", שהיתה בקורס בקרית החינוך בתל ברוך תל אביב, על חמור שכנראה נפגע בתאונת דרכים. למקום נשלח גם הפעם צביקה תמוז מ"מוקד חי".
"הגעתי למקום, ושם פגשתי את תום, אותה אני מכיר מחילוצים קודמים. תום ניהלה בעבר פינת חי בכוכב יאיר, ולא אחת הבאתי לה חמורים לשיקום", מספר תמוז. "תראה אמרה לי תום, איזה מזל שאני הגעתי היום לקורס וראיתי את החמור הזה. וגם בדיוק כשהגעת יצאנו להפסקה".
"עוד לפני שתום נכנסה לשיעור היא קשרה את החמור ליד השער, ובקשה מהשומר להשגיח עליו עד שאגיע" סיפר תמוז, "החמור נראה מבולבל וכשהתקרבתי אליו בניסיון לקשור אותו ניסה לברוח כשאוזניו מוטות אחור. מה שמעיד על פגישות לא מוצלחות שהיו לחמור עם בני האדם בעבר".
"כשהעלנו את החמור לקרון עזר לנו השומר שסיפר שלפני כן באותו יום, הגיעה למקום אישה שסיפרה כי ראתה נערים צעירים רוכבים על החמור כבר מספר ימים, תוך שהם מכים אותו. נראה כי הפגיעה ברגלו של החמור פחות חמורה, ולבסוף לאחר חשדות עלה החמור על הקרון".
"כשהגענו אלי" מסכם תמוז את הסיפור, "והורדתי את החמור מהקרון, פגש החמור החדש את החמור שהבאתי רק ימים ספורים קודם מרמת גן, פצח בנעירה חזקה שנשמעה למרחקים ומיד רחרח את חברו החדש".
אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "אני מודה למשרד לאיכות הסביבה שבזכות המימון פעם אחר פעם אנו יכולים להציל גם חמורים. בזכותם הרבה סוסים וחמורים ניצלו, שוקמו ומצאו בתים טובים יותר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה